תא"מ
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
|
28027-10-11
15/03/2013
|
בפני השופט:
יעקב שקד
|
| - נגד - |
התובע:
אריק שרבי עו"ד
|
הנתבע:
1. יניב (יצחק) יעקבי
2. כ.א.ל.י. תקשורת לישראל בע"מ
3. לוצאטו את לוצאטו - עורכי פטנטים
4. BIA Group
|
| החלטה |
בקשה (שניה) מטעם התובע להגיש ראיות מפריכות.
בפתח הדברים ראוי לומר כי סכום התביעה הינו כ - 21,000 ש"ח. למרות זאת ועל העובדה שהתובענה אמורה לידון בסדר דין מהיר, הוגשו לתיק מסמכים רבים, בקשות רבות, וכן בקשה לראיות הזמה (שהתקבלה) מטעם התובע, דבר שהצריך הגשת תצהיר תגובה מטעם נתבעת 3 והתיק מנוהל בהיקף דיוני נרחב מאד ביחס למחלוקת וסכומה, כמובן שלכך יהא ביטוי בסוף ההליך מבחינת ההוצאות.
כעת קבוע הדיון להמשך הנוכחות לעוד כשלושה חודשים, לאחר שבדיון הוכחות אחרון מיום 28.10.12 הודיע התובע "אלה עדי" (ולאחר מכן הוגשה בקשה לראיות הזמה, שהתקבלה כאמור).
והנה, לאחר שהנתבעת 3 הגישה תצהיר תשובה (קצר) לתצהיר ההזמה, כפי שהתאפשר לה, פונה התובע בבקשה להגשת
תצהיר וראיות הזמה נוספות לתצהיר התשובה הנ"ל, כאשר בבסיסן הטענה כי נציג הנתבעת 3, ד"ר לוצאטו, אינו דובר אמת כאשר אמר בחקירתו כי אין בנמצא "קבוצת לוצאטו" וכי מדובר בסימן מסחר. הבקשה אוחזת שמונה עמודים, וצורפו לה לפחות 50 עמודים נספחים.
הנתבעות 2-3 מתנגדות נמרצות לבקשה.
ייאמר מיד כי הסוגיה נשוא הבקשה אמנם רלבנטית, במידת מסויימת, פחותה ושולית לטעמי, למחלוקת ובעיקר למהימנות העד, ככל שהטענות כלפיו נכונות כמובן.
יחד עם זאת, לטעמי, אין הסוגיה נוגעת בליבתה של התביעה, והיא האם הוצג מצג שווא לתובע בענין חוזה שכירות (משנה) שנחתם בין הצדדים, אשר לא יצא לפועל, האם הנתבעים או מי מהם אחראים למצג זה, ככל שנערך, ומהם יחסי הגומלין בינם לבין עצמם בכל הנוגע לחוזה זה.
שקלתי את טיעוני הצדדים שקול היטב. יש בהם פנים לכאן ולכאן. מנגד, נראה כי התובע הפריז בהכברת ראיות, במיוחד לאחר שהכריז "אלה עדי", ולאחר שהתאפשר לו להגיש תצהיר עם ראיות מפריכות. העתרות לבקשה משמעה המשך אותו משחק "פינג פונג": אחד מגיש ראיה, שני מגיש הפרכה, הראשון שוב מגיש ראיה על מנת להפריך וכן הלאה וכן הלאה.
מעבר לכך, הראיות שהציג התובע בבקשה זו, בחלקן הארי, היו בידו או היו נגישות (דוגמת כל המסמכים מהאינטרנט) מימים ימימה, ולכך יש משמעות לחובת התובע, שהיה אמור לרכז מלכתחילה את כל ראיותיו ולהגישן, כאשר ראה שבכתב ההגנה מכחישות הנתבעות 2-3 את טענותיו כפי שהכחישו.
עם זאת, דיון ההוכחות קבוע לעוד כשלושה חודשים. הנזק לנתבעות 2-3 כתוצאה מהעתרות לבקשה, הכרוך בין היתר בצורך להגיב לתצהיר הזמה הנוכחי על נספחיו הרבים, ניתן לריפוי בהוצאות.
באיזון בין האינטרסים, ונוכח מועד ההוכחות, ראיתי להיעתר לבקשה, אם כי בכפוף לתשלום הוצאות לנתבעות 2-3 בסך 4,600 ש"ח (מחצית לכל אחת), תוך 15 ימים. הנתבעות 2-3 יהיו רשאית להגיש תצהיר תשובה בהתייחס לראיות שהגשתן הותרה כעת, תוך 30 יום ממועד תשלום ההוצאות שנפסקו.
ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ג, 15 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.